סודה קאוסטית - הבסיס להכנת סבון

הגיע הזמן לדבר רגע על הפיל שבחדר. החומר הזה שיגרום לסבונאים לזוז בחוסר נוחות, זה-שאין-לנקוב-בשמו. סודיום הידרוקסיד, נתרן הידרוקסיד, 'מלח בסיס' בפי מי שמחפש מונח עדין, או במילים אחרות: סודה קאוסטית. כן, זאת שפותחים איתה סתימות.

סודה קאוסטית? דניאלה יא מרשעת, מה את מכניסה לי לסבון!
הסיבה שסבונאים מעדיפים לא לדבר על סודה קאוסטית היא שזה נושא ארוך מאוד או במקרים מסויימים- הם לא יודעים מספיק בעצמם בשביל לענות. אני מאמינה שאם אתם כאן בדף שלי, יש בכם סקרנות ורצון ללמוד ולמצוא את האופציה הכי טובה והכי בריאה עבורכם. אז אני מתחילה כאן סדרת פוסטים חדשה שמדברת כולה על סודה קאוסטית.

אז הנה מה שהולך להיות לנו בתפריט בפוסטים הקרובים:
 – האם סודה קאוסטית מסוכנת בסבון?
–  האם זה טבעי? האם הייצור שלה מזהם?
– האם אפשר להכין סבון בלי סודה קאוסטית?

אמ;לק לממהרים:
לא, זה לא מסוכן בסבון שעשוי טוב, כן זה טבעי – הסודה מופקת ממלח, ולא- לפי ההגדרה הכימית, אין אפשרות להכין סבון מוצק בלי סודה קאוסטית.

אז מתחילים?
(ואו, הפוסט הזה הולך להיות ארוך)

 זוכרים את סולם הPH שאולי נרדמתם בו בשיעורי כימיה?
סולם הPH מודד את החומציות והבסיסיות של חומרים. ככל שהמספר נמוך יותר כך החומר חומצי יותר, וככל שהמספר גבוה יותר כך הוא בסיסי יותר. 7 נמצא בדיוק באמצע והוא ניטרלי. שמן, לדוגמא, הוא לכיוון החומצי. סודה לשתייה היא בסיסית (PH של 8 או 9), ומים (מזוקקים) נמצאים בדיוק באמצע על 7.

|——————|—————–|
14                 7                 1

 ואיפה הסודה הקאוסטית? היא מתהדרת בPH של 14, בקצה הבסיסי של הסולם. היא לא רעל- היא פשוט בסיסית מאוד ועלולה לאכל או לגרום לכוויות חמורות. אבל! כשמערבבים אותה עם חומר חומצי הבסיסיות שלה יורדת ולכן מנוטרלת.

אולי תופתעו לגלות שתוכלו למצוא סודה קאוסטית גם בתעשיית האוכל- משתמשים בה להכנה של זיתים, גלידות, לחמים ומאפים. היא לא מסוכנת כי משתמשים בה בכמות ממש קטנה למקרים שבהם צריך להעלות בסיסיות, לדוגמא כדי ליצור את הקראסט המושלם הזה שיש לבייגלה.

 בסבון זה קצת שונה. אגב שיעור כימיה- זוכרים את ההבדל הכימי בין תרכובת ותערובת?
תערובת, כשמה כן היא, שילוב של שני חומרים- נניח מלח עם מים. המלח אולי ימס במים, אבל הוא שומר על התכונות שלו והמים שומרים על התכונות שלהם.
בתרכובת שני חומרים שונים מתאחדים ויוצרים חומר חדש עם תכונות משלו- לדוגמא מים, שמכילים חמצן אבל אי אפשר לנשום אותם, וגם מכילים מימן אבל הם לא אממ… מתפוצצים. או תכונה כלשהי אחרת של מימן.

סבון הוא למעשה הגדרה כימית לתרכובת של בסיס מאוד חזק- סודה קאוסטית או אשלגן קאוסטי (שעליו נדבר בהמשך), עם שמן- או יותר נכון חומצות השומן שנמצאות בשמן. באיחוד של שני החומרים האלה נוצר תהליך כימי שנקרא סבוניפיקציה, ובסופו- אין לנו שמן ולא סודה קאוסטית. יש לנו חומר חדש – סבון!

לסבון יש תכונות ייחודיות משל עצמו שלא היו לא בסודה ולא בשמן- הוא מקציף, ויותר חשוב, הוא נקשר גם לשמן וגם למים, וזה למעשה נותן לו את תכונת הניקוי שלו: חיידקים, לכלוך, אבק ושאר פיכסה נדבקים לשומן שעל העור שלנו, והסבון קושר את עצמו אל השומן הזה ושוטף אותו מאיתנו.

 רגע… ויש תקלות לפעמים? איך אפשר לדעת שהסבון שלי לא מכיל סודה קאוסטית בכל זאת?
מתכון טוב של סבון תמיד יכיל שמן עודף, בשביל שהוא לא ייבש את העור וגם כדי למנוע תקלות כמו עודף של סודה קאוסטית.
אם נניח בשביל ליצור סבון צריך 100 גרם שמן ו-40 גרם סודה קאוסטית (הכמות מומצאת לחלוטין), נוריד מעט מכמות הסודה כדי לוודא שיש עודף של שמן. השם המקצועי של ההחסרה הזאת הוא סופרפאט (superfat) והיא נמדדת באחוזים (דיברתי עליה בעבר בפוסט הזה).
ואם כל זה לא מספיק, אז לסוגים שונים של שמן יש אחוזים שונים של חומצות שומן, וכל הפרמטרים האלה צריכים להיכנס לחישוב. בקיצור- מאתגר.

 בנוסף, בסוף כל תהליך ההכנה ואחרי שהסבון התייבש, אני מודדת את הPH שלו כדי לוודא שהוא לא גבוה מדי. הPH של סבון טבעי נע לרוב בין 8-10, וזה משתנה לפי סוגי החומרים והשמנים שנוספו לסבון. PH גבוה יותר עלול להצביע על חישוב לא נכון או טעות במתכון.

עד כאן לחלק היותר כימי! מקווה שההסבר היה מובן מספיק, מוזמנים תמיד לשאול אותי שאלות. הנה לינק לפוסט ההמשך- האם סודה קאוסטית היא טבעית?

דניאלה 

(הפוסט הזה מוקדש באהבה לאמא שלי שתמשיך לצחוק עלי לנצח בגלל שפעם אמרתי שכימיה זה משעמם)