שמן דקל בקוסמטיקה ולמה אני לא משתמשת בו
שמן דקל הוא השמן הצמחי הנפוץ בעולם. נעשה בו שימוש מקיף בהמון תעשיות, החל ממזון ועד קוסמטיקה וביודיזל. הוא אינו מופק מהדקל המוכר לנו אלא מדקל טרופי (השם הלטיני שלו הוא Elaeis guineensis). נתחיל מהתכונות הטובות שלו, ויש הרבה מהן. הוא אומנם מכיל הרבה שומן רווי ולכן פחות בריא למאכל (אם כי הוא מכיל כמויות גדולות של בטא קרוטן), אבל כחומר גלם לקוסמטיקה יש לו תכונות נפלאות. הוא זול, מייצר קצף נהדר ועוזר להקשות סבונים, מפיקים ממנו המון חומרי גלם לקוסמטיקה טבעית, ובנוסף זה אחד השמנים הקלים לגידול ודורש יחסית מעט מאוד מים ושטח עבור הפקה של כל ליטר שמן.
אז איפה הבעיה?
רוב שמן הדקל מיוצר במלזיה ואינדונזיה, שני איים במרכז האוקיינוס השקט. הייצור של השמן הורס שטחי טבע נרחבים, דורס שטחים מקומיים של ילידים ופוגע פגיעה אנושה בבעלי חיים אנדמיים, המפורסם שבהם הוא האורנג-אוטן. ובנוסף- השילוב הקלאסי של ניצול עובדים והעסקת ילדים.
כעיקרון יש גוף שנקרא RSPO (The Roundtable on Sustainable Palm Oil) שאמור לפקח על ההפקה של השמן, אבל מדובר בפיקוח פנימי של החברות והוא אינו חיצוני (לעומת, נגיד, הארגונים החיצוניים המפקחים על סחר הוגן ותעסוקה הוגנת בתעשיות אחרות.), שספג הרבה מאוד ביקורת מפי אירגונים כמו גרינפיס וארגוני זכויות אדם.
מהסיבות האלה בחרתי שלא להשתמש בשמן דקל במוצרים, ואני משתדלת להימנע גם מהנגזרות שלו עד כמה שניתן. כן יש חומרי גלם בודדים שאין אפשרות להפיק באופן טבעי מבלי להשתמש בשמן דקל, או לחלופין חומרי גלם שיכולים להיות מופקים משמנים שונים (ביניהם דקל) ומאוד קשה למצוא את המקור המדוייק שלהם.
עם זאת, כפי שכתבתי קודם- אם הייתי מוצאת מקור לשמן דקל שאני סומכת עליו במאה אחוז בשמחה הייתי חוזרת להשתמש בשמן הזה, גם אם באחוזים נמוכים יותר. אין ספק שגידול אחראי שלו יהיה הרבה יותר אקולוגי מחלק מהחלופות האחרות בשוק- בגידול נכון הוא יכול להפיק כמות כפולה ויותר של שמן על כל דונם, לעומת שמן סויה (שגם הוא אחד השמנים היחסית חסכוניים).
יש המון אפור בכל התחום האקולוגי, והרבה פתרונות וחלופות שנראות לנו מצויינות במבט ראשון הרבה יותר מורכבות בפועל. בנוסף, חשוב לזכור שבנוסף לחברות ענק שמשתלטות על איזורי מחייה בצורה אגרסיבית, יש גם חקלאים קטנים וקואופים מקומיים שגידול של צמחי דקל היא הפרנסה היחידה שלהם. אני מאמינה בצריכה אחראית והפעלת לחץ, לא בחרמות.
אז איך מכינים סבון בלי שמן דקל?
כמו שכתבתי בעבר, (לדוגמה בפוסט הזה), כל שמן שנוסיף לסבון יתן תכונות שונות. שמן דקל מוסיף קצף ויותר סבון קשה ועמיד יותר במים, וכמו שכתבתי הוא גם משמעותית זול מהחלופות, ולכן תמצאו אותו כמעט בכל סבון קנוי- טבעי ולא טבעי, ובאחוזים מאוד גבוהים (לרוב בין 30-40% מהסבון). כדי "לפצות" על התכונות החסרות של הדקל, יצרתי מתכון ייחודי לסבון ואני משתמשת באחוזים גבוהים של חמאות קשות, כמו חמאת שיאה, חמאת קקאו וחמאת מנגו, שלא רק מקשות את הסבון ומייצרות קצף נהדר, אלא גם מלאות ויטמינים ונותנות תחושה קטיפתית ונעימה לסבון.
ומה דעתכם? האם אתם מהנמנעים או שאתם חושבים שהתכונות החיוביות שלו עולות על החסרונות? כתבו לי בתגובות ומוזמנים לשתף את הפוסט.
דניאלה 
